חזרתי מהמסע בפולין וכולם שואלים אותי: ״אז איך היה?״.

איך עונים על שאלה כזו? כל קשת הרגשות האפשרית היתה בשבוע הזה, או כמו שאמרה מנהלת התיכון בטקס האחרון באושוויץ: זה לא היה שבוע, זה היה יום אחד ארוך ממושך.

הרגשתי בושה על התנהגות של מספר אנשים וגאווה גדולה על התנהגות בניי וחבריהם, הרגשתי קור עז של אביב בפולין וחום של חיבוק מנחם, הרגשתי עצב גדול ואובדן של בני עמי ושמחה והכרת תודה על דור של נוער מדהים אוחזים בדגל, הרגשתי בלבול וחוסר הבנה על איך זה יכל לקרות והבנה חדה של תפקידי וחובתי, הרגשתי חלש והרגשתי עוצמתי. חוויתי דברים שעדיין חסרות לי המילים לתאר.

ימימה אומרת, ומובא בקבלה, שהעולם בנוי על ניגודים. חוויתי וחייתי בתוך אותם ניגודים בצורה כל כך מוחשית בשבוע הזה וגם עכשיו לאחריו.

ניתן לנסות לענות לשאלה איך היה במילות תמצית כמו: ״היה טוב, נפלא״, ״היה עוצמתי, מעצים״, ״היה כיף?״. אבל זה לא מדויק. הדיוק הוא לנסות לענות על השאלה הזאת תוך סיפור מה היה, ועיבוד מה שהיה לאורך תקופה. וזה מה שאני מתכנן לעשות.