והנה שוב אני חוזרת אל ה"אמונה בעצמי שאינה תלויה בדבר" והנה אני מותנית שוב מהסביבה,מהעבודה,מהתנודות והמשתנה התמידי הפנימי והחיצוני ושוב כיווץ,ואני מפריעה לצמיחתי בכעסיי בתסכוליי בעלבונותיי ופוגעת בשורש האמונה שלי.האמונה שלי בעצמי מקום שורשי מוגן שאיננו נפגע מושפע מהמשתנה הפנימי התמידי שלי.

במהות האמונה עטופה במעטה חזק וכלום לא נוגע בה ואני שומרת ונשמרת כי כשזה נפגע אני הנפגעת הפוגעת. ועכשיו אני מתפעלת מכלי ההתפעלות שכבר ניתן לי בעבר ושוב אני מרוקנת מהתפעלות ומתחילה בדברים הפשוטים החשובים כ"כ להתפעל מחיי מבריאותי ממשפחתי מהניתן לי מהילד שלי מהבעל שלי מהבית שהקמתי מיכולותיי מכישרונותיי מהשפע הניתן לי בכל יום מחדש ומ-168 השעות הניתנות לי בכל מוצאי שבת,ואותן אני רוצה לנצל עד תום ולא לבזבז אף שעה בכעס עלבון תסכולים מיותרים אשר אינם שייכים אליי יותר כי חוקיות הצמיחה מחייבת שינוי אם אני משתנה וצומחת כל המערכת צריכה להיות בתאום בחיבור ומה שאינו שייך מתנקה מפנה מקום לתחושות חדשות דברים חדשים,להוציא כיעור וליצוק יופי פנימי אל חיי וגופי,ולמלא שוב באור או פשוט לא להפריע לאור שבי להיות ולצאת,חיוך פנימי וחיצוני דרושים לחיי ולנפשי מאוד. ואני שוכחת לחייך ולשמוח הייתכן? שאינני מבינה ויודעת עד כמה ברת מזל אני? האם נשכחים ממני הדברים הטובים כ"כ בקלות ואני בוחרת להיות ולהיתקע על הקושי ועל מה שפחות טוב ובין רגע שולחת חיציי החלשות אל שורש האמונה שלי אל שורש הניצוץ שבי ומכבה אותו. אני האחראית על הכיבוי וההדלקה ובוחרת לכבות. מה יש בנפש הזאת הבוחרת בהחלשות החלקים כי המשתנה הוא גם משתנה מהחלשותם של החלקים. וחוקיות הצמיחה נעצרת בזמן החלשות החלקים , השורש לא חזק מספיק בשביל לאפשר צמיחה הוא מתנתק- נחלש!

ואני תפקידי לחזק בכל רגע את השורש מחדש גם אם נדמה לי זהו אני חזקה חלקיי מחוברים חזקים ואני שוכחת ממשיכה בחיים ולא מתמידה בלימוד ביישום במלאכות מרגישה שאינני צומחת ולא לצמוח זה ללכת אחורה,אני עוד לא במקום של מנוחה בלימוד עדיין צריכה להזכיר לעצמי בכל יום מחדש מה עליי עוד לעשות להתפעל ממה שיש אבל לרצות לשפר. ואיך מתפעלים שכבוי בפנים? מחכה שהאור יציף אותי ואז אתפעל?לא! מתפעלת ממה שיש עכשיו כך יגדל האור הזה שבתוכי ויתעצם.

והנה הבוקר ואני מתפעלת שקמתי והשבת הגיעה ויש לי בוקר עם עצמי להכין מלאכה לסדר לשוב לעבוד יש זמן לצלילים, למוסיקה, להקשיב לשיר להתכונן לשבוע החדש להזדמנויות חדשות לצמוח להתפתח לגדל להבנות חדשות לניקוי והטהרות מחדש לחזק אמונתי בעצמי שאינה תלויה בדבר,דבר המעורר התפעלות גדולה כשהוא מתקיים, וגם בעצם ההבנה שיש לי את האופציה הזאת. וההתפעלות איזה כלי נפלא- נכון קושי בו- אך גם מהקושי מסתבר צריך להתפעל                             מלאכה רבה לפניי ומה שתלוי בי אני רוצה לעשו כל שביכולתי כדי לשפר את איכות חיי על כן אסור לי לשכוח את שנכתב כאן והמחברת הזאת המקום בו המילים נכתבות חלק מהיום יום שלי מקיומי והתפתחותי.

• איזו זכות גדולה זאת היכולת לתקן,הרצון לתקן היכולת לראות את עומסיי הפרותיי להסתכל לומר לעצמי "עכשיו את מופרת" לקבל עצמי כמופרת ולדעת שעוד אחזור בקרוב לתקן,כבר לא לכעוס על מעידותיי לקום בבוקר לפתו את הדף ולראות איפה לא הייתי על מקומי,איפה נהגתי לא נכון ומה צריכה לשפר ולתקן,ומתחילה המלאכה,אינני זקוקה למראה החיצונית שתגיד לי "את ככה וככה" אני יודעת בפנים בדיוק מה אני עשיתי איפה צמחתי איפה חיבלתי איפה כיביתי את האור ומה עליי לעשות. ועכשיו הבוקר הזה של חשבון הנפש מנקה אותי,הרוצה להיטהר מעצם רצונה מתחילה היטהרותה,אך רצון הוא החלק הראשון ועכשיו טרחתי להיטהרותי בכל יום הרצון להיטהר צריך להיות קיים למלאכה עמוקה מדויקת מנקה כמטהרת פנימה ובכל פעם עמוק יותר ויחד עם זאת גבוהה מחוברת למטה ולמעלה – וצומחת!