יש ניגודים ויש הלימוד

יש עומס, ויש מהות, לא להתבלבל בינהם.

אני מרגישה שלפעמים אני לוקחת את המהות ומלבישה עליה קצת עומס, ובהרגשה שלי

אני מהותית.

כאילו קצת עומס זה לא נורא

ולכן לפעמים אני מדברת מילים מהותיות ובתוכי אני מרגישה את אי ההסכמה.

אבל לא ידעתי לאן לשייך את זה, ולכן נשארתי עם זה, והאמת שלי לא הייתה נקייה לגמרי.

זה כאילו להשלים עם זה שקצת עומס זה לא נורא, כי השאר מהותי

אז זהו שזה כן נורא, הערבוב הזה של עומס ומהות

זה כמו שאני אקח פרי עסיסי, ואשים עליו טיפה עובש, ממש טיפה, לא יעבור זמן רב עד שהטיפה הזאת

תשתלט על הפרי כולו.

אז אפילו אם יש הרבה מהות וקצת עומס, העומס משתלט ואז נוצרת סתירה.

לכן בהבנה להבחין בניגודים, לזהות אותם זה כבר חצי דרך

איך עושים את זה?

חושבים חשיבה הכרתית,  בנוכחות ובמלאות אפשר  להבחין ולראות אם אני בעומס או במהות.

ואז יש לי בחירה, בחירה האם להישאר בעומס או האם לחזור למהות שבי הקיימת המקיימת.

בנוכחות יש ראיה , ראיה וזיהוי של כל החלקים, אפשר לראות את ההתנגדות בין לב- מחשבה- רגש.

ואז הבחירה בידי

לא דייקת? ״ קומי ״ תעברי לזמן דיוק ותתקני

כל יום הוא יום חדש בכל יום יש הזדמנויות חדשות להפוך את הלא טוב לטוב

אני בוחרת בכל יום בכל שעה האם לדייק ולהישאר בשמחה, או לתת לעומס את השרביט שיעשה

בי כרצונו

כי זה לא רצוני המהותי להישאר בעומס, זה למעשה וויתור, וויתור על עצמי, על קיומי

יש לי יום שלם לעצמי לשמוח ולשמח, להיות מאושרת

ואני בוחרת להיות בטוב, להיות בשמחה יום כן ויום כן, היום בוודאי שכן!!!!