המצפה והמתאכזבת

ציפיות ואכזבות     מאת: אילן הרן

"אם זה לא מדויק כפי שרוצה, אז מתאכזבת ומעמיק המשפט הזה"
למדנו את שמוצפן במילה "דיוק" אשר בראשית המשפט בשיעור קודם, והגיע השלב לפענח את המוצפן במילה מתאכזבת. במילה "מתאכזבת" מופיע הכזב, יש שם שקר שגובה מחיר כבד. ברגיל נראה שהפעם הפרזנו, הרי יש אכזבות קטנות ביומיום ויש אכזבות גדולות, אבל איפה השקר? הרי הכל נכון
אז זהו, שלא הכל נכון

אנחנו לא לגמרי כנים עם עצמינו. אנחנו מתאכזבים כי המציאות החיצונית לא התאימה את עצמה לתמונה האשלייתית שלנו

למה אשלייתית

פשוט משום שהיא לא התגשמה

והנה אנחנו מוצאים את עצמינו נלחמים על שליטה במציאות

בואו ונחשוף מה באמת מסתתר מאחרי הכינוי "חולה שליטה" בו אנחנו מתארים את עצמינו

תחילה משפט קשה : "אין לנו שליטה במציאות, מעולם לא היתה לנו שליטה המציאות, אין סימן שעומדת להיות לנו שליטה במציאות, אין לנו צורך בשליטה במציאות" משפט לא נעים אבל נכון במאת האחוזים

נדגיש – השפעה על המציאות – יש לנו, אבל אין לנו שליטה בה. ובנוסף דבר שני, המציאות היא המתרחש החיצוני בפנימיות שלנו החוקים אחרים

נניח לרגע שבאמת אין לנו שליטה על המציאות ומעולם לא באמת היתה לנו שליטה עליה, אז למה אנחנו נלחמים עליה בחירוף נפש שכזה

והתשובה פשוטה, יש בהבנה הבסיסית שלנו שגיאה, ואנחנו באמת באמת מאמינים שאם דבר זה או אחר יתרחש, אז נהיה שקטים, מאושרים, שמחים וכ"ו

אנחנו מאמינים שרק החיצוני יביא לנו את השקט הנפשי שכל כך חסר לנו

אלא שזה לא נכון

נשמע מעצבן ? אולי, אבל עדיין זו האמת

ימימה קוראת לאותו שקט נפשי במילים "רגש לקיום", מהו הרגש לקיום? זהו אותו רגש שבלעדיו אין לנו קיום. את הרגש לקיום הראשון קיבלנו מאמא, גם אם לא היתה אמא היסטרית, מעצם הטיפול, ההנקה, וכד' קיבלנו רגש לקיום והצלחנו לגדול. עם המתרחש הטוב, נרשמה גם שריטה בנפש שאומרת "רגש לקיום מגיע מבחוץ" ולכן נחפש אותו בחוץ

ז"א שכאשר אני רוצה להרגיש נפלא, אני מחפש אנשים אחרים שיאהבו אותי, יתפעלו ממני, יחבקו אותי וכד'. למעשה זה כל כך חשוב וחיוני לאיכות החיים שלי ולכן אני לומד להיות מקסים חברותי ומדהים, והכל כדי לזכות לעוד רגש, עוד מבט של הערכה, עוד מחווה של קירבה ועוד

ואומרת ימימה "כל אדם מצויד בכל הדרוש לו לנתינת כל הרגש הדרוש לקיומו". לכאורה המילים מוזרות: "כל הדרוש …." "כל הרגש …." וואו.

אז אם זה כך למה אנחנו חווים חוסר שכזה

זה בהחלט מסביר למה אנחנו נהפכים ל"חולי שליטה". אנחנו מנסים להכתיב מציאות בה אנחנו מקבלים הרבה רגש לקיום שלנו. לפי הבנתינו, לפי תפיסת העולם שלנו

אלא שזה לא עובד, גם אם אקבל היום את כל החיבה והערכה ממישהו, מה מבטיח לי שגם מחר יקרה אותו דבר

ומחוסר היכולת לחזות את העתיד, אני מוצא עצמי נלחם. נלחם במציאות, מנסה לשנותה, כדי שאקבל מבחוץ את החיוני לחיי

וכרגיל אני מחפש בחוץ את מה שקיים בפנים

אלא שהסיפור אינו פשוט. אין לי מיומנות מוכחת לנתינת כל הרגש הדרוש לקיומי בעצמי, להנות מהחיים ללא תלות והתניה באחרים

??? למה ???

משום שלא התאמנתי בזה. למעשה הרעיון שאני יכול למלא את כל הצרכים הרגשיים שלי בעצמי נשמע לנו מוזר עד הזוי

אז איך הופכים מערכת שהתמחתה לאורך שנים בחיפוש וקבלת רגש מבחוץ למערכת שמספקת את כל צרכיה בעצמה

השאלה פשוטה, התשובה לא כל כך, ואת זה נשאיר לשיעורים הבאים

באתר הכרה מובא פירוט נוסף בנושא זה ובנושאים משלימים

תוך מספר ימים יישלח מאמר נוסף נושאים נוספים – באתר הכרה

בברכה אילן הרן

אם ברצונך להשתתף בשיעור התנסות בקבוצה פעילה, הכי טוב זה להתקשר אל אילן לנייד 050-3344666, או לשלוח מייל בקשה לכתובת

ilan@hacara.org.il

אם תרצה שגם חבריך יקבלו את סדרת המאמרים האלה, שלח אותם להירשם לקבלת מאמרים ישירות למייל

https://hacara.org.il/contact/