עדיין אוחזת בכעס המיותר.

ממקומה החדש הלומדת איננה זקוקה עוד למקום הזה,אך נאחזת בישן ובמוכר לה ואז המערכת עוצרת גם הכאב הפיזי מגיע,ההבנה עכשיו שמתעוררת ומגיעה תעזור ללומדת לנקות מיותר זה, אבל רצון הלומדת חשוב גם הוא,עדיין חשוב לה הכעס ברגעים מסוימים.

הנה עכשיו לא כועסת על השינוי שנכפה עליה,כי המשתנה הוא תמידי והתוכניות טובות הן,אך יכולות להשתנות ואת בתוך המשתנה התמידי הזה מקבלת את המציאות בכל רגע כפי שהיא מתגלה לפנייך ובהתאם למשתנה משתנה גם את בגמישות ומקבלת,וכך נחלש חלק של הכעס בכל פעם עוד קצת- ומתחזקת,נחלש חלק העומס ומתחזקת הלומדת והיא מבינה שהשינויים האלה כל הזמן הם מתרחשים, כי היא מוכנה ומקבלת עוד ועוד להתחזקותה

המנקה המתחזקת ,אבל אין מאמץ יש הבנה חדשה ובתוך ההבנה יש המנקה כבר,ואז התחזקותה מעצמה וכל זה בתוך ההרפיה

מרפה הלומדת את חלקיה והם קשובים אליה ולהבנתה,והיא מקבלת ועושה מלאכה,ממלאכתה הבנתה החדשה ומהבנתה החדשה עשייתה והתחזקותה.

כבר איננה אוחזת במיותר כי מבינה שלא זקוקה לו יותר לקיומה,הקיום במיותר והאחיזה בו אינם שייכים,סותרים מקום אישי חדש נבנה

גם המיותר הוא משתנה תמידי כי ככל שתתחזק הלומדת מהבנתה שזה מיותר הוא,תשתנה המערכת בכל יום בהתאם להבנתה החדשה

עצם ההבנה שאיננה זקוקה כבר לאחיזתה היא המשתנה המתחזק