נמצאת על מקומה בקו ישר עונה תשובה מדויקת קצרה אין הרבה מילים בדיוק , אין הסברים.
ימימה אומרת להודות על היש הניתן לא אומרת למנות את היש הניתן קבלי כמו ציווי, ואינך שואלת למה? כי הניתן ישנו ואת מקבלת אותו מודה, הוא הצידה שלך לדרך וממנו את גדלה ומתפתחת-מהיש.
כמו "שמחה מעצם קיומך" על קיומך אינך שואלת והשמחה היא בעצם קיומך, את המתקיימת המקיימת את נוכחותך את חייך וממקומך מקימה-קומי!
סתם חייכי, כי בך השמחה המתקיימת גדולה היא, מעצמך מעצמיותך איננה תלויה בחיצון, קבלי חייך מתרחשייך סביבתך היי קשובה תמיד לליבך לטוב שבליבך, כי נפשך צוהלת היא-בפנים, אבל רוצה לצהול החוצה, צהלולייך בידייך פתחי ידייך לקבל פתחי ליבך לתת, תתני בשביל הלב שלך, כי ייפתח מאהבה בואי ותשמחי ביבולייך
באהבה ייתן ליבך לך-ושקט.
והצהלול פנימי הוא אין בו קולות רמים אבל יש בו הדהוד השמחה הפנימית שבך
וירחיב נימייך סיבייך הנקשרים זה בזה.
מחברת חיבורייך-נוכחת!
בנוכחותך-כחך.