האם אני מאמין שיש סיבה לקיום שלי בעולם הזה    מאת: אילן הרן

מי אנחנו, מה אנחנו וכ"ו… השאלה עתיקת יומין, דורות של הוגי דעות, תיאולוגים, פסיכולוגים ואחרים מתחבטים בשאלה.
כדי לחשוף את תשובה בחרתי לגשת אל המקורות שלי שהם כמובן הפרוטוקול הגדול בעולם – התורה ובאופן ממוקד ספר בראשית בתחילתו. דהיינו מעשה בראשית, בריאת העולם ועוד יותר לפרטים – בריאת האדם.

גם מי שמתנגד לתורה כמקור דברי חוכמה מוזמן להמשיך לקרוא את הכתוב, משום שהמסקנות תואמות לחלוטין את שגרת היומיום שלנו

כלל נקוט בידינו : אין מלים נרדפות ! שתי מלים = שתי מהויות, אולי קרובות אולי קשורות אבל לא זהות. וכלל משלים, יש מקרים בהם מילה אחת מתייחסת לשתי מהויות ויש לבדוק לעומק

משפט המפתח המתחיל את הסיפור הוא בספר בראשית פרק א

א,כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם

ואי אפשר שלא תעלה השאלה איך נראה בורא עולם ? אם נבראנו בצלמו אזי היקש ברור הוא שהוא נראה כמונו ? עדיין יש בעיה, כמו מי מאיתנו, הרי הוא לא יכול להיראות כמו כל אחד מאיתנו

יהודי חכם (לכל הדיעות) הרמב"ם, פתר לנו את הבעיה כבר לפני 800 שנה כאשר קבע את 13 עיקרי האמונה. והשלישי שברשימה קובע בפשטות שלבורא, אין גוף, אין לו צורה ולא ניתן לדמיין את צורתו

אז נשארנו עם חידה חדשה, אם אין לו צורה ואין לו גוף אז מי זה או מה זה האדם שנברא בצלם

תורת הסוד – הקבלה עונה על כך : זוהי הנשמה ! הוויה נצחית אדירה שאין בה שום גשמיות, נזר הבריאה. וזה מתאים למלה – בצלם וגם למלים – זכר ונקבה

מצוידים בהבנה החדשה הזו, מיד נתקלים בסוגיה חדשה – אם האדם שנברא ביום הששי הוא הנשמה, אז מי אנחנו או ביתר דיוק מה אנחנו

פה בא לעזרתינו פרק ב

ב,ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה

זה כבר נשמע הרבה יותר מוכר, חומר ורוח, נפש וגוף, ברור שמדברים פה עלינו

נתקדם לאט לאט עם המלים. המשפט מתחיל עם המלה "וייצר" כלומר בשונה מהפסוק הראשון שהתחיל עם המלה ויברא

המסקנה הבלתי נמנעת, האדם (הנשמה) נברא ביום הששי והוא מדרגת בריאה, ואילו האדם (הגשמי) הוא במדרגת יצירה

ופירוש כל הדקויות האלה : בריאה היא יש מאין, בצורה הכי מוחלטת שלה, כמו במפץ הגדול בו נבראה המסה שביקום שלנו. יצירה היא יש מתוך יש, לצייר יש מרכיבים – צבע, מכחול, בד והוא יוצר יצירה. אגב גם בכימיה בסיסית, תרכובת של בסיס וחומצה יוצרת מלח ומים. כלומר המרכיבים היו, אבל היצירה חדשה לגמרי

ברור שהאדם שנוצר בשלב זה, שונה בצורה מהותית מהאדם שנברא ביום הששי

נקשיב למה שמספרות לנו המלים? חומר שבורא עולם נפח בו נשמת חיים הפך לאדם שהוא נפש חיה. כלומר אותה מלה "אדם" יש לה שתי מהויות שונות נפש ונשמה. ומכיוון שמלים שונות נושאות מהות שונה ברור לנו שנפש ונשמה הם דברים אחרים לגמרי

ואכן הנשמה היא נזר הבריאה נצחית ואדירה ואילו הנפש היא מי שאנחנו, יצורים של נפש בגוף קצובים בזמן וחיים בעולם הגשמי

ובכל זאת מדגיש הכתוב שללא הנשמה לא היתה נולדת נפש ולא היה מתקיים האדם הגשמי

והנה חידה חדשה. מה מחפשת הנשמה האדירה אצלינו, לצורך מה היא צריכה אותנו

כדי לענות על שאלה זו נחזור לפרק א' פסוק אחד לפני מעשה הבריאה

א,כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ

והשאלה היא עם מי בורא עולם מדבר ??? רש"י טוען – עם פמליה של מעלה, אבל אני מעדיף את דעתו של המגיד מדובנא האומר שבורא עולם מדבר עם הנשמה שהוא בשלב זה עוסק בבריאתה ואומר לה : את ואני נהיה שותפים בעשייתך

בריאה ויצירה פגשנו אבל מה זו עשייה ? התשובה הפשוטה היא שעשייה היא שנוי צורה

כדוגמת נגר הלוקח בול עץ, מנסר, משייף מלטש מדביק ומחבר ועושה רהיט. כלומר עשייה היא שנוי צורה של הקיים. ברוחני שנוי צורה זוהי התפתחות, שנוי הקיים למדרגה גבוהה יותר ליכולות גדולות יותר וכ"ו אבל מבלי לשנות את מהותו

ואומר בורא עולם לנשמה, את ואני שותפים בעשייתך, אני אברא אותך עם הרצון והיכולת להתפתח, ואת תעשי זאת. אכן שותפות מבורכת

אלא שכרגיל שום דבר לא פשוט

מהקבלה אנחנו למדים שמעשה הבריאה כולל בריאה של 5 עולמות (עולם = יקום) אשר שמותיהם : עולם אדם קדמון, עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה, עולם העשייה . ואומרים לנו שהיקום הגשמי (העולם או היקום בו אנחנו חיים) נקרא עולם העשייה הגשמי

מעניין איך שלושה מתוך היקומים האלה נושאים את אותן המלים שספר בראשית דן בהם בריאה, יצירה ועשייה

מקרה ??? לא ממש

ונאמר בזוהר שכל עולם הוא כגרגר בעולם שמעליו

התחבטתי רבות במשפט הזה, המציג בפני חידה נוספת. (ותהיתי אם כל מסלול הבנה תמיד יפתח חידות נוספות…) החלטתי שאינני מוותר ויצאתי לדרך מול החידה החדשה ולהלן ההבנה שלי

מדובר במיעוט מימדים

עולם העשייה הגשמי (היקום שלנו) נושא 5 מימדים. לחלל הנפחי איתו נוכל לתאר צורת כל גוף גשמי ולהציב אותו בכל נקודה ביקום יש שלושה מימדים, מימד נוסף הוא המסה המאפיינת כל גוף גשמי החל מחלקיקים תת אטומיים וכלה בצביר גלקטי אי שם ביקום, והמימד הנוסף הוא מימד התנועה שמאפיינת כל חלקיק גשמי קטן כגדול. שהרי ביקום שלנו הכל בתנועה ותמיד

עולם העשייה נושא 6 מימדים

עולם היצירה נושא 7 מימדים

עולם הבריאה נושא 8 מימדים

עולם האצילות נושא 9 מימדים

ועולם אדם קדמון נושא 10 מימדים

ולמי שבקיא, נוסיף את ההלימה שבין 10 המימדים למבנה עשר הספירות אשר במעשה בראשית

לא נרחיב את הדיבור פה על היקומים האלה אלא נתייחס רק למה שרלוונטי לנושא שלנו

כדי להבין את נושא המימדים נדמיין עולם דו-מימדי כלומר מישור ענק ללא גבולות אך אין בו גובה או עומק. קל להבין שנדרשים אינסוף עולמות דו ממדיים כדי ליצור עולם תלת מימדי, מה שמתאים מאד לתיאור שהעולם הדו-מימדי הוא כגרגר בעולם התלת מימדי

נאמר לנו ע"י חז"ל שנפש האדם נושאת 7 מימדים (מיפוי הנפש לפי ממדיה הוא לימוד מרתק בפני עצמו). ואכן הנפש שהיא במדרגת יצירה, שייכת לעולם היצירה שהוא בעל 7 מימדים

הגוף הגשמי שלנו נושא 5 מימדים. חיבור של הוויה אחת שבגשמי היא בעלת 5 מימדים וברוחני היא בעלת 7 מימדים יוצרת קושי מובנה המלווה אותנו כל החיים

והנשמה שהיא במדרגת בריאה נושאת את כל 8 המימדים של עולם הבריאה

עכשיו נתחיל להתכנס, הנשמה נבראה עם רצון מהותי לגדול ולהתפתח, ופה היא נתקלת בחסימה הראשונה

אין התפתחות אלא בנוכחות קושי

בקיום ההוויה שלה בעולם הבריאה, לא פוגשת הנשמה שום קושי ואיננה יכולה לממש את מהותה דהיינו לגדול ולהתפתח

הקושי קיים ביקום הגשמי. פה הכל קשה, לא קיימת פעולה או תגובה שאיננה נעשית מול קושי. או במלים אחרות התפתחות אפשרית רק פה ביקום הגשמי

הנשמה לא יכולה להתקיים פה (היא גדולה מדי), ואז היא יוצרת שליח – אנחנו

כאשר אנחנו עומדים מול קושי ומתפתחים, אנחנו מממשים את הייעוד שלנו, את תכלית החיים שלנו שבעבורה נוצרנו כאשר אנחנו מתפתחים – הנשמה מתפתחת ופה שורש העניין

קל לבדוק את האמת שבמלים אלה, כל בני האדם חולקים ברצון מהותי לגדול ולהתפתח. זה לא אומר שכולנו נצליח, זה לא אומר כמה זמן וטרחה יידרשו, ובכל זאת קל לבדוק שכולנו חולקים רצון להתפתח, לשפר איכות חיים, להרחיב ידע, יכולות וכ"ו

כולנו שליחים, הגענו לתקופת חיים קצובה עם שליחות להתפתחות. כל אחד עם פרטים שונים ובכל זאת כולנו רוצים לגדול ולהתפתח

כולנו במקום הנכון, ביקום הקושי. כאן אפשר להתפתח

וזה קשה ! אלא שאפשר לנתק שתי מלים שנדבקו לנו יחד מתוך אי הבנה. ומדובר שמלים קושי ; סבל

כאשר פוגשים את הקושי דרך העומס, נחווה סבל, כאשר פוגשים את הקושי דרך השיעור, נחווה אתגר אפילו שמחה

כלומר קושי זו תופעה שיש לברך עליה כי היא ההזדמנות שלנו להתפתח

איך

על כך במאמרים הבאים

תוך מספר ימים יישלח מאמר נוסף נושאים נוספים – באתר הכרה

בברכה אילן הרן

אם ברצונך להשתתף בשיעור התנסות בקבוצה פעילה, הכי טוב זה להתקשר אל אילן לנייד 050-3344666, או לשלוח מייל בקשה לכתובת

ilan@hacara.org.il

אם תרצה שגם חבריך יקבלו את סדרת המאמרים האלה, שלח אותם להירשם לקבלת מאמרים ישירות למייל

https://hacara.org.il/contact/