תודה לימימה – דורון הרצליך

מהשיעור הראשון לפני שנים רבות התחברתי ללימוד הזה שמשך אותי להתעמק, ללמוד, להבין וליישם בדרך המרתקת והעוצמתית בחוויתה. כל יישום של הבנה מעלה בעוד מדרגה, הן אינן נגמרות והדעת מתרחבת. הן גבוהות בתחילת הדרך, אך קטנות מהבנה להבנה ככל שלומדים לפתור את האירועים המתרחשים במהירות רבה יותר, ואז מגיע ראש השנה ויש הפסקה הנמשכת תמיד עד מוצאי שמחת תורה. איזה אושר להתבונן בדרך אחורה. אך כמו שעון אטומי, החל ממוצאי כל שמחת תורה נפתחת הדרך במעלה סט חדש של מדרגות, שוב התחלה קשה הפוחתת בהמשך השנה. המבחנים המתרחשים בדרך, קיימים בכל מקום ובכל זמן ודברים קורים. הם מתוחכמים, מעוררי התפעלות, מלאי חוכמה המתומצתת לשבריר שניה והתיק האישי מתנקה ומלבין עוד ועוד ואז…
זה שוב קורה החל ממוצאי שמחת תורה, דברים מרתקים ומרגשים קורים בבית, עם הילדים ועם אחרים, אנשים חדשים מגיעים, פגישות חדשות נוצרות והכל יותר מהיר ובמקביל. אכן דרך חדשה ומסקרנת, אך התיזמון המדוייק בכל שנה ושנה בין העבודות העצמיות שהיא לימדה אותנו לבין מה שקורה בפועל החל מתום החג, הוא הוכחה חותכת לכך שהיא נמצאת בהווה בכל הצמתות, אינה עוזבת את תלמידיה ואת תלמידי תלמידיה, מלווה לאורך השנים ובין ראש השנה למוצאי שמחת תורה היא לוחמת, מסנגרת ומבקשת עבור תלמידיה ועבור תלמידי תלמידיה והשינוי קורה.
תודה לך ימימה מורתי היקרה על הלימוד המדהים הזה ועל היותך שם למעלה עבורנו.