-
נס גדול
נס גדול
נס גדול
נס גדול היה פה
נס גדול היה פה אצלי
אצלי בתוכי
הסתובב הסתובב והבין
בתוכה אמונתה, בתוכה, בתוך עצמה
המאמינה בכוחה? בכוחה של האמונה?
אור הניצוץ מציץ
מציץ מתוכך, נוצץ עלייך, אלייך
ישמר הניצוץ כל מהלך חייך
אמונתך בטוב והמיטיב היא האמונה שתקחי אלייך
לעצמך
היא האמונה שתראה לך כי מבחן מולך, מולך לתיקונך
מולך להתפתוחתך.
לא עוד עומס גדול מפחיד ומאיים
לא עוד עיוורון
לא עוד קטנה וחסרת ישע את
קלפי מעלייך את הקליפות האוטמות, כאילו שומרות
כך תזכי לאור יקרות, אל מול הנרות
אל מול הנר המאיר בתוכך
את אשר לא רואה את – הוא יאיר
את אשר מפחיד אותך – הוא יבהיל ויניס
כי נס
נס גדול היה פה
נס גדול היה פה אצלי
אצלי בתוכי
-
ניגון המלאכים
ניגון המלאכים
ממקומה, ממקומה האישי, נוכחת
נוכחת מול מאבקה
מאבקה על מקומה, מאבקה על קיומה
ביתה הוא ממלכתה
ממלכתה האישית, ממלכתה הפנימית
נאבקת מול מחשבתה העמוסה, אמונתה
אמונתה בנאמר מולה, בנאמר בתוכה
שמעי! אך גם הקשיבי!
הקשיבי קשב עמוק יותר, נקי יותר
פזרי הערפל שבאמונתו יושב
ותראי! יש אחרת!
יבהיר, יתבהר
צרי את מקומך, את מקומך בביתך
המשיכי דרכך, למדי דורותייך
למדי אותם את הקשב
ממך דרכך
שמעו! אך גם הקשיבו, שמעו את הניגון
שמעו את ניגון הלב
בהסכמתו שמחתו
ובשמחתו מנצח הוא על החלקים
וכששרביט הקסם בידו, מנגן הוא
מנגן הוא ושר
שר את שירת המלאכים……..
-
הדיאלוג
הדיאלוג
שומעת? מקשיבה? אני פה בפנים
שומעת? מקשיבה? – אין קול ואין עונה
הרעש מחריש אוזניים, אני עצמי לא בטוח שאני פה,
הכל עמוס פה, המחשבות מתרוצצות, מבקרות, שופטות,
פוחדות, מרעישות.
להבהיל את הפחד, לא להסתכל אליו, עליו.
שומעת? מקשיבה? אני פה בפנים
הפוגה שקטה……….
– שומעת! מקשיבה!
הקשיבי! אני פה בפנים, הקשיבי שנייה קטנה!
מרוב רעש את לא שומעת כלום, איך אפשר לחיות ככה?
-איך ככה?
ככה בעומס, ככה בפחד, היסוס, חמדנות, רחמים עצמיים,
חוסר שביעות רצון!
-רחמים עצמיים?
את לא שומעת את הרחמים העצמיים? כן, רחמים
אין לי, לא נתנו לי, לקחו לי, לא יכולה יותר, ניסיתי הכל.
ילדה, כל אלה הם עומסים של רחמים עצמיים
-אז מה עושים?
מקשיבים בהכרה, ואז ״ את שחסר לך תתני״
– ומה עושים עם השאר? כל מה שאמרת?
השאר? גם הם עומסים, הם שייכים לרישומים של הילדה, ילדה.
לחוסר ההבנה של הילדה, של מה שרשמה בילדותה.
-אז מה עושים?
תקשיבי להכרתך תראי מה שם, יש שם אמת פנימית שיודעת,
יש שם אור גדול שמביא לשמחה גדולה יותר, ששמחה.
-אז למה אני לא שומעת את כל זה?
כי את לא מספיק מקשיבה בהכרה.
– להקשיב למי?
להקשיב לאמת הפנימית, זאת האמת שנמצאת, יודעת, מכירה.
פשוט לחזור אליה, לא לתת לרעש לנהל אותך
תתעלי, ותתפתחי מעליו, מעל הרעש, שם תקשיבי,
ואז תשמעי את האמת הפשוטה הנקייה
– באמת? זה אפשרי?
בטח ילדה, זה אפשרי
שומעת? מקשיבה? אני פה בפנים
-שומעת! מקשיבה! לא לצעוק!
-
ראש השנה – ראשית השנה
ראש השנה – ראשית השנה
בואי איתי השנה, זו החדשה, החדשה המתחילה
הורידי מעלייך, הורידי מעלייך את השנה ההיא, שעברה.
והתקדמי.
הניחי בצד שגיאותיך , הפורתייך, כבדים הם עלייך
אספי איתך הבנותיך, דיוקייך, וקחי אותם איתך,
הם ציידתך לדרך, קלים הם.
ולכי, לכי לך בשביל המאיר, הדרך מאירה בה, מראה היא, תראה לך.
לכי לך לאט לאט, הפנימי! הזמן שלך, בשבילך.
שנה זו שלך, שלך להתמלא למלא
תני לך את השקט, השקט לגדול לצמוח, לשמוח.
שמחי וצמחי בתוך עצמך, בתוך ליבך
מהותך בפנים קיימת מתקיימת, תמה, חמה, אוהבת, מקבלת
מלאי ליבך, הביני! כוחך בעוצמתך!
בואי איתי השנה, זו החדשה, החדשה הבאה עלינו לטובה.
-
התגברתי
התגברתי
כן אני מבינה עבר עלייך יום לא טוב
חשבת ככה, הרגשת ככה
כן, גם האמנת ככה וככה, ואת מרגישה את כל זה חזק, מטולטלת.
האנרגייה שלך ירודה, חסרה, הפנים שלך נפולות, את חשה דפיקות לב מואצות,
קשה לך לנשום.
ואת מרחיקה את כולם ממך, ולמעשה את רחוקה מעצמך
את לא יכולה להכיל אותך, איך תכילי אחרים?
את עסוקה כולך בעצמך, ובמה שקורה לך מולך, כועסת, רועמת, מאוכזבת.
בואי נרגיע קטנה, לא כל העולם סובב סביבך
״תתגברי״ התבגרת ״ תתגברי״
התגברתי!!!!!
-
היכולת להרגיש כרצוני
חשיבה הכרתית- מחשבה עצמאית- חשיבה רגשית יזומה
״ היכולת להרגיש כרצוני״
המחשבה שלי עצמאית, דולה המחשבה את הרגשות הקיימים בי עכשיו, ואת הרגשות הטמונים בי פנימה, את רגשותיי הכמוסים, אלה שאני בעצמי לא מכירה.
לוקחת המחשבה ובאופן עצמאי חושבת לה
מחשבות רגשיות אלה בתוכי, חיים איתי, לכן משקלם כבד
יכולות מחשבות רגשיות אלה לחרוץ את דיני
למערכת המופלאה הזו 2 קטבים : אפשר לקרוא מינוס פלוס, טוב ורע, קדושה וטומאה.
איך שלא אקרא לה היא פועלת אותו דבר
כלומר: יכולה לקחת אותי למינוס, רע, טומאה ולפרק אותי
ומאידך אני יכולה לקחת אותה לפלוס, טוב, קדושה ולהעצים ולפתח אותי
חשיבה הכרתית מלמדת אותי שמאחר והמחשבות הרגשיות אצלי, יש לי את היכולת
להרגיש כרצוני
אין מי שיעשה לי טוב או רע, ההחלטה בידי
כשאני חשה את הכאב מפלח את ליבי, כואב לי, כואב לי פיזית, אני חושבת פסימי
אני מרגישה רע מאוד, אני חשה לא טוב, עצבנית מה, אני מאמינה באיזה אמונה
שאינה קולטת את המציאות האמיתית, בין אנשים ובפרט הקרובים לי, מרגישים את נחת
זרועי ואת פי הרועם, האנרגיה שלי צונחת, וכושר היצירה שלי שואף לאפס.
כל זה קורה בתוך שניות מרגע הפילוח
וכאן חשיבה הכרתית מלמדת אותי שאם אני יכיר בכל שבעת הממדים, ואראה, ואבין
מה אני חושבת, וכמה לפעמים אני חושבת בהחסרה כלפיי, אוכל לשנות את המחשבה
העצמאית, ולהחליף אותה במחשבה רגשית עם רגש לקיום שלי
ושם אוכל להרגיש כרצוני
כלומר: לא לתת לעצמאות המחשבה לחשוב כרצונה אלה ללמוד את היכולת
״ להרגיש כרצוני״…………
-
למי סליחה
למי סליחה
באנו עם ניצוץ
סליחההההה אני צועקת
סליחה סליחה עולם יקר מלא טוב ויופי הדר ותפארת
סליחה סליחה גופי היקר הבנוי מחיבורי חיבורים מורכבים העובדים
בהרמוניה, בשרשרת מחוברת האחד ליד ועם השני
סליחה סליחה נפשי היקרה שמחברת אליה לב, רגש, ומחשבה, העובדים
בשרשרת הרמונית משותפת ומדוייקת להביא אותי לשמחת עולמים
סליחה סליחה אהוביי היקרים , אתם שאיתי בדרך, אתם שמראים לי,
אתם שמחבקים אותי, אתם שמכילים אותי
ס ל י ח ה
-
סליחות
למי סליחה
סלחי לי אמא, סלחי לי כדי שאוכל לסלוח לעצמי
לא הבנתי אמא, לא הבנתי שבאת לקחת אותי בדרך, בדרך אל תיקון
ותכלית חיי
לא הבנתי אמא איך במסירות אין קץ, איך בסובלנות אין קץ,
חיכית.
חיכית שאלמד, חיכית שאראה, חיכית שאבין
עינייך וגופך תמיד אחריי, לתמוך בנפילה, לשים בה כר,
את כר ההכרה
בואי ילדה השעיני את גופך עליי, אני יכהה נפילתך
אני פה ילדה, לעולם לא אלך מעלייך
גופי יכאב ועדיין אאסוף כאבך
גופי יפול ועדיין אאסוף את גופך לחיקי
אחכה ילדה, אחכה שתלמדי, אחכה שתראי, אחכה שתביני
לעולם לא אלך מעלייך ילדה
וסלחתי
-
אני מולי – אני מול אחר
אני מולי – אני מול האחר
ממקומה קולטת, ממקומה, מחלק שלה בנפש
רק שם באמת הפנימית הזאת תוכל לראות, תוכל לראות זיופיה, תוכל לראות דרך עיניה את
אשר רוצה להסתיר
מגייסת את כל כוחות הנפש להסתיר, להדחיק, נלחמת , נאבקת
עצרי ילדתי וראי, אחרי מלחמה יש חללים
עצרי ילדתי והביטי, הביטי סביבך, הביטי בתוכך, עולם נפלא בו
הקבלה שלך אותך, הקבלה שלך את האחר מולך
נלחם הוא, נלחם את מלחמתו, נלחם את מלחמתו הפנימית, את הסתרתו הדחקתו
הושיטי לו יד ילדתי, הראי לו את השקט שבליבך , את השקט בנפשך
את עינייך הטובות, את ליבך האוהב
הושיטי לו יד ילדתי והראי לו את הדרך, כי תועה הוא
כי הלך בפנייה האחרת
הושיטי לו יד ילדתי והראי לו את האור שבתוכך
את האור שבדרך
-
לא ניתן להבין ולקחת
- בחלק רשום ״ לא ניתן להבין ולקחת״
כלומר: אי אפשר לקבל חלק ולהתפתח דרך הבנה בלבד
נכון שצריך את ההבנה על מנת שדרכה, דרך ההבנה אני יכולה להבין ולקלוט.
אחרי שאני נמצאת קולטת, צריכה ליישם ולהביא לתוצאות,
תוצאות המחזירות סדר ואיזון למערכת , ורק אז אפשר לקחת את החלק.
כלומר: ההבנה מלמדת אותי מה עליי לעשות!
היישום של ההבנה רושם לי חוויה , כי רק כאשר אני חווה את תוצאות ההבנה,
ניתן לקחת את החלק ולרשום אותו בנפש.
2. כלים הכרתיים לדאייה
״ יש להבין שהלימוד אינו דרך התבניות שהנפש מכתיבה״
לפעמים, אפילו שאני יודעת שאני נמצאת ביקום הקושי, אפילו שאני יודעת שהכל נעשה לתיקוני, אפילו שבהבנה שלי אני יודעת מה צריך לעשות, קיים סכסוך פנימי.
הסכסוך הפנימי מערבב בין הלומדת המבינה, לבין מה שידעתי כל חיי.
אם ההסבר שאני נותנת לעצמי לא מקבל אישור המערכת, אני בסכסוך פנימי.
״ אז אני בסכסוך פנימי״
ישבתי בנוכחות פתחתי ראייה רחבה, בלי לחץ, בידיעה ברורה שכשאני אנקה את האחיזה,
האחיזה במיותר תהיה לי בהירות, ובבהירות אוכל לראות את שעליי לנקות, ואת שעליי לקלוט.
וכשאני אקלוט אני יחזיר סדר ואיזון.
כי רוצה אני בדיוק!
כי בתוצאות הדיוק אין מאושרת ממני.